| א. תמיד כדאי להשתמש במידת הגבורה קצת פחות מהמינון שנראה נצרך. כי גם אם ההשפעה של זה תהא חלשה מידי, הרי להגביר את המינון תמיד יהיה אפשר, אבל אם היא תהא חזקה מידי, כבר לא יהיה למי להשפיע בכלל. במינון נמוך הרי המשפיע לא מסתכן בהרחקה טוטלית ובאיבוד כל ההשפעה.
ב. להשתמש במידת הגבורה אחרי הרבה תכנון ומחשבה ולא חלילה מתוך מקום של התלקחות וסערת רגשות. ובפרט שטבע האדם, שתוך כדי הכעס הוא פולט דברים קשים נוספים שלא תכנן להגיד קודם, ולכן חשוב מאוד התכנון והמחשבה המוקדמת מה בדיוק להגיד, ומתי ואיך להגיד וכדומה, באופן ש"מוח שליט על הלב". ג. לא להזדהות יותר מידי עם הכעס והביקורת, ולא להיכנס לזה פנימית. אלא להישאר כמין אדיש לזה בתוכו, ורק יעשה כאילו הצגה של כעס. וכדברי הרמב"ם שהכעס היא מידה שאין לה מקום כלל, וגם כשנצרך האדם לכעוס ולגעור על בני ביתו בשביל להזהיר אותם על איזה עניין לא טוב שנעשה, הרי צריך להישאר מיושב בדעתו ורק להראות להם שכאילו הוא כועס. כלומר, לא להזדהות ממש עם הכעס אלא להשתמש בזה כטכניקה חיצונית בלבד והביטוי הפנימי של האדם יהיה רק במידת החסד והרחמים. (מעובד על פי שיעוריו של הרב יצחק ערד)  |
 |
יום חמישי, 16 באפריל 2015
ימי גבורה בספירת העומר - 3 עצות לשימוש נכון במידת הגבורה ע"פ החסידות
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה